בנם של גורג'יה ואליהו. נולד בכ"א בטבת תרצ"ז (4.1.1937) בעיראק.

יוסף גדל והתחנך בשנותיו הראשונות בעיראק. ילד חברותי, טוב לב ומלא שמחת חיים. היה בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך. מגיל צעיר אהב בעלי חיים וגידל כלבים, תרנגולות ועיזים.

בשנת 1947, כשהיה בן עשר, עלה עם משפחתו לישראל מתוך ציונות ותקווה לחיים טובים יותר. בני המשפחה התגוררו תחילה במעברה בראשון לציון. יוסף השתלב אט אט בארץ החדשה, למד עברית והכיר חברים. כאשר פורקה המעברה, המשפחה עברה לבית קבע בראשון לציון.

בשנת 1955 יוסף התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת הצנחנים. כחייל, ביצע כל משימה על הצד הטוב ביותר והיה אהוד על מפקדיו וחבריו לנשק. בנובמבר 1956 לחם במלחמת סיני, וגם לאחר שהשתחרר התייצב למילואים ככל שנדרש ולחם במלחמות, אך כדרכם של רבים מבני דורו לא הרבה לשתף ולספר.

לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף למשטרת ישראל, שם המשיך לשרת את הציבור במסירות ובנאמנות. בתפקידו כשוטר עשה חיל וזכה להערכת עמיתיו ומפקדיו. מ-1970 שירת כשוטר בנמל התעופה, עד פרישתו ב-1990 בדרגת רב-סמל מתקדם.

את נדרה (בתיה) פגש כשהייתה בת תשע-עשרה ועד מהרה האהבה ביניהם פרחה. בני הזוג נישאו והקימו בית בראשון לציון. במהלך השנים נולדו להם שישה ילדים: מאיר, אילנה, ישראל, יצחק, ענת ואילן. יוסף היה איש משפחה למופת. לילדיו הנחיל ערכים של אחריות והתמדה, סדר וניקיון, חריצות וכבוד ועודד אותם ללמוד כדי שיצליחו בחיים. אהבתו ליקיריו באה לידי ביטוי במעשים. הוא דאג לכל מחסורם, עודד, תמך ואהב לבשל עבורם. לילדיו זכור במיוחד טעמו של המרק שנהג להכין, אשר ריחו הטוב התפשט בכל הבית וחימם לבבות.

יוסף אהב כדורגל ושימש כיושב ראש ועד הכדורגל בשכונת נחלת יהודה בראשון לציון. הוא ליווה את בניו לאימונים ולמשחקים ואף נסע עימם לרומניה. כדורגל היה עבורו לא רק ספורט, אלא גם ביטוי לקהילתיות, לנתינה ולמעורבות בחיי השכונה.

הכול הכירוהו כאדם ישר דרך, בעל ערכים ועקרונות מוצקים. יוסף היה חבר טוב ונאמן שאפשר לסמוך עליו בעת צרה, תמיד נכון להושיט יד לעזרה. נוכחותו השרתה ביטחון על כל סובביו.

יוסף היה אדם פעיל ונמרץ שהקרין שמחת חיים וחיוניות וידע ליהנות מהרגעים הגדולים והקטנים של החיים. במיוחד אהב לטייל בארץ ובחו"ל ולגלות מקומות חדשים. כשילדיו בגרו זכה לנכדים ונהנה לבלות איתם.

יוסף זדא נפטר ביום ד' בחשוון תשע"א (12.10.2010). בן שבעים ושלוש בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בראשון לציון. הותיר אחריו אישה, ארבעה בנים, שתי בנות ואחים.

יוסף מונצח באנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל שבמכללת השוטרים בבית שמש.